יותר מעשור של מחקרים מבוקרים הוכיחו את היעילות של וירטואלית מציאות לטיפול בהפרעות נפשיות, במיוחד חרדה ופוביות ספציפיות. מחקרים רבים מצביעים על כך שרמתו של היעילות הקלינית גבוהה מהמסורתית דמיון טכניקת חשיפה וכי זה יעיל כמו חשיפה in vivo.
27% מהחולים הסובלים מפוביות דחו את ההשתתפות in vivo טיפול בחשיפה כפי שהם שקלו זאת אינטנסיבי מדי, בעוד שרק 3% סירבו ל-VR חשיפה (García-Palacios et al., 2007). זה מצביע על כך ש-VR מגביר את הנכונות של חולים בחיפוש אחר טיפול מתקדם על מנת להתגבר על הפרעות החרדה שלהם.
מציאת זמן שעה ביום לביצוע חשיפה in vivo יכולה לשאוב הרבה זמן וכסף, טיפול באמצעות VR מסיר את החשש לבעיות אלו. כמה דוגמאות להמחשה כוללות טיפול בפחד של טיסה (J. Gutiérrez Maldonado, 2002) או אגורפוביה - פחד מסביבה בלתי מוכרת (C. Botella et al., 2007). טיפול באמצעות VR מסיר חשש של הפרעה או משתנים בלתי נשלטים שמגיעים בחשיפת in vivo.
הפרעת קשב (מוכרת כ-ADHD, ראשי תיבות באנגלית של Attention Deficit Hyperactivity Disorder), היא הפרעה נוירו-התפתחותית שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב.
הפרעת קשב היא תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה. היא מתפתחת במשך חמש שנות החיים הראשונות ואינה דועכת בגיל מסוים. בהתאם לכך, ניתן למצוא אותה בכל שכבות הגיל, כולל תקופת הבגרות והזקנה. הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. היא עלולה להפריע בלמידה, בעבודה, ביחסים בין-אישיים ובפעילויות הטיפול העצמי.
מכון HDL הדרך להצלחה הוקם בשנת 2012 במטרה לענות על צרכים אשר אינם מקבלים מענה במערכת החינוך הפורמלית.
במכון מגוון אנשי מקצוע בתחומי האבחון, ייעוץ וטיפול שפועלים מתוך חזון משותף כי כל אדם בכל גיל זכאי לחוש אהוב, מקובל ובטוח, ולקבל מענה הוליסטי לצרכיו, בדרך שתתאים לו ותאפשר לו לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.
אנו מגלים אחריות ואכפתיות לגבי כל אחד מהפונים אלינו, מכבדים את פרטיותו, ומקבלים אותו בהרבה חום, תמיכה והכלה.
אנו חשים כי זכות היא לנו לאפשר לכל אחד את הטיפול הטוב ביותר, ההזדמנות וההדרכה אשר תקל עליו את ההשתלבות בבית הספר ובחיי החברה.
החשש לדבר בפני קהל הוא טבעי ואנושי כאשר הוא מופיע במינון סביר ומאפשר לתפקד בצורה תקינה. אך כאשר החשש מפריע לתפקוד התקין של אדם, ניתן לומר כי מדובר בחרדה שיש לטפל בה. חרדה זו עלולה לגרום לאדם לבחור מקצוע שאינו מתאים לו או להפסיק לימודים על מנת למנוע אפשרות חשיפה. אנשים אלה חיים חיי חברה מצומצמים, קשריהם הרומנטיים נפגעים וכמו כן הם מתקשים להשתתף באירועים משפחתיים. לעיתים אפילו תפקודם היומיומי נפגע באופן משמעותי.
דיבור מול קהל מציב את האדם במצב בו הוא נתון לשיפוט של אנשים אחרים. במצב זה, כל תשומת הלב של הקבוצה מופנית אליו וכל תקלה אשר תקרה לו עלולה לבלוט.
כל אדם חושש במידה מסוימת לפני שהוא נדרש להביע את עצמו בפומבי, אולם רמת הפחד משתנה בין בני אדם שונים. ישנם כאלה המתפקדים היטב ואוהבים את תחושת ההתרגשות של עמידה מול קהל. לעומתם, ישנם אחרים שגם עצם הרעיון שעליהם לעמוד מול קבוצת אנשים מעבירה בהם תחושת אימה ופחד משתק.
לרוב, הפחד מתעורר כאשר האדם עומד במרכז הסיטואציה, למשל כאשר הוא ניצב על במה מול קהל של מאות אנשים.
במקרים קיצוניים, פחד הקהל מתעורר גם כאשר האדם נמצא בתוך קבוצה בת מספר מועט של אנשים. לעיתים מספיק שיהיו מולו למעלה משני אנשים והוא יתקשה להביע את דעתו ולפתח דיון עימם.
מציאות מדומה (באנגלית: Virtual reality, ובקיצור VR) היא סימולציה של סביבה, המתבצעת באמצעות מחשב, קונסולה ייעודית או טלפון נייד, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה המציאותית אותה מדמה המחשב. מציאות מדומה משמשת לצורכי בידור, ללימוד ולאימון.
פוביה ספציפית (נקראת גם פוביה פשוטה) היא פחד מתמיד ומוגזם, שמתעורר עקב מגע עם אובייקט או מצב ספציפי, או עקב ציפייה להופעתם. החשיפה לגירוי זה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית, שההבדל הבולט היחיד בינה להתקף פאניקה הוא העובדה שפאניקה אינה מתעוררת על ידי אובייקט חיצוני ברור. תסמינים שיכולים להופיע הם למשל קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת, פחד למות או "להשתגע", ועוד. אדם שסובל מפוביה ספציפית, בדרך כלל ינסה להימנע ככל האפשר מהמצב המפחיד, או מהמצוקה שמעורר בו המצב המפחיד. הימנעות זו משבשת באופן משמעותי את התפקוד הרגיל שלו, ומעוררת בו מצוקה גבוהה. המילה פוביה מקורה מהמילה היוונית Phobis שמשמעותה בריחה ופחד.
DSM (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders; בעברית: מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
מטרת הסיווג של ה-DSM היא ליצור שפה אחידה ולשמש כלי עזר לתקשורת המקצועית. הסיווג יועד להיות מדריך פרקטי גמיש ותפקודי עבור האבחנות הפסיכיאטריות, אשר יכול לשמש לצרכים של הקלינאי, לצורכי חינוך לחוקרים במקצועות הרפואה, הביולוגיה, הפסיכולוגיה ובמקצועות בריאות הנפש, ולאנשי מינהל ומשפט
© HDL 2022
